השידור הציבורי- זכות או חובה?
סערת תאגיד השידור הציבורי מעוררת הדים. שוב. מעבר לתככים ולמאבקים הפוליטיים הבאים לידי ביטוי בסערה הזו, בבסיס יש מחלוקת על מהות השידור הציבורי.
בין הצלילים/ יונתן רזאל
יונתן רזאל ידוע בצלילי הפסנתר הרכים שלו. האלבום הראשון שלו טלטל את עולם המוזיקה היהודית ואף פרץ את גבולות המגזר. בצדק! האלבום הזה, שהגיע אחרי הרבה שנות הפסקה, עושה את אותה עבודה. בהפקתו המוסיקלית של אביתר בנאי, מצליח יונתן להעביר את הרגש בכל שיר ושיר. רוב שירי האלבום מלווים בנגינת פסנתר מיוחדת ומדהימה באצבעותיו הרכות […]
אות לאות/ יוני גנוט
האלבום אות לאות הפתיע אותי. את יוני גנוט אני רואה במשך שנים בלהקת החתונות שלו, אבל אף פעם לא התעמקתי בשירים האישיים שלו. לאחר ששמעתי ביקורות טובות על הדיסק החלטתי לקנות. 12 שירים שכמעט כולם עשויים טוב ונעימים לאוזן. השירים הבולטים ביותר שנשארו איתי גם אחרי שהדיסק הפסיק להתנגן הם: וידע כל פעול עם שי […]
כל דבריך בנחת
בעימות שנערך בכנסת בין ח״כ סמוטריץ׳ וח״כ אחמד טיבי, התגלה דבר מעניין. מסתבר שלא חייב לצעוק או לשפוך כוסות מים כדי שישמעו אותך.
קלישאות השמאל-
ראיון מיוחד שמרכז את כל הקלישאות של השמאל בשולחן אחד. שאלות 'תם' של אורלי וגיא לח"כ (לשעבר) ינון מגל.
מה הסיפור שלך?!
הסברה. פה מתחילה הבעיה שלנו. לא, לא שאנחנו צריכים הסברה טובה. אנחנו לא צריכים הסברה בכלל.
מי יותר ומי פחות
בלי קשר לכך שאני חושב שענת וקסמן מייצגת בועה של אנשים מתנשאים. יש נקודת אמת בדבריה. (קטנה ומזערית, אבל גם משהו…)
שלטון הצחוק של השמאל
"אם רעב שונאך – האכילהו לחם" זה לא הציוץ של עמית סגל. וגם לא ההפסד המוחץ בבחירות. השמאל הישראלי הליברלי,מתכחש ומתכתש למסורת היהודית במשך שנים. עוד לפני קום המדינה. כל מה שמריח יהדות ומסורתיות כמוהו כצחנת רחובות העולם השלישי, כמראה הפרימטיבי של שבטים מבודדים באפריקה. ידם היתה על העליונה. במערכת המשפט, בתקשורת, בתרבות, ובפוליטיקה. אך בשנים […]
מה אנחנו רוצים שיקרה כאן?
מערכת הבחירות הסתיימה. (את התוצאות הללו לא הצליחו לנבא- לא הסוקרים, לא מגידי עתידות, לא הרואים בכוכבים ואפילו לא פרשנים פוליטיים. פשוט כולם אנשי שמאל אז….) יחד עם סיום מערכת הבחירות, הקיטוב והבידול, שהינו חלק בלתי נפרד ממערכת בחירות- נכנס לחיינו בעצמה. שמאל -ימין, דתי-מסורתי-חילוני-חרדי, ערבי-יהודי, ספרדי-אשכנזי, סטרייט-הומו, מתנחלים-פריפריה-מרכז, עשירים-מעמד בינוני-עניים, סוציאליסט-קפיטליסט – מלחמת הכל […]
אחד כנגד כולם..
השנה היא 1994. רבין לוחץ יד לערפאת וכולם שמחים בשלום המתקרב ובא… סביב שולחן אחד בהנחייתו של יעקב אחימאיר יושבים: אורי אבנרי, פרופ' ישעיהו ליבוביץ, עזמי בשארה, גילה אלמגור, יוסי יונה ומאיר וילנר. כולם מתווכחים ביניהם מי היה הראשון שהעלה את הרעיון הנפלא של הקמת מדינה פלסטינית! כנגד כולם, יושב לו צנום וצנוע אורי אורבך. […]
