בחסות הדאגה לילד…

בחסות הדאגה לילד, אנחנו מתווכחים באלימות עם ההורה שהבן שלו נתן מכה לבן שלנו. ואנחנו עושים את זה ליד הילד…

בחסות האמונה בחינוך, אנחנו מעמידים את המורה במקום, שתבין מי זה הילד שלנו! ותתן לו את הכבוד והיחס הראויים לו!

בחסות הרצון לבלות, אנחנו יוצאים לקניון ומאותו רגע מוצאים את עצמנו בוויכוחים ומאבקים שלא נגמרים.

בחסות ההבנה שעם אידיאלים לא הולכים למכולת, אנחנו עובדים מהבוקר ועד הלילה ומבלים מעט מאוד זמן איכות עם הילד. אם בכלל..

בחסות הידיעה שידע הוא כוח, יצרנו 'ידע בכח!' אנחנו מכריחים את הילדים ללמוד וללמוד וללמוד. להוציא ציונים טובים!

הולך ללמוד

בחסות האהבה, אנחנו מחבקים את הילד כל כך חזק, בלי לשים לב שהוא כבר גדל, והוא יכול לבד..

בחסות התרבות, אנחנו ממלאים את מוחו בסרטים מטופשים שמעוותים את המציאות ומשאירים אותו המום, בלי יכולת להבין מה אמת ומה שקר.

בחסות המסגרת, הילד נבלע בתוך כיתה שלימה, מבלי יכולת לעמוד על הייחודיות שלו.

בחסות הפנאי יצרנו חברה שהיא תת תרבות, שמחקה דמויות מטופשות מתכניות ריאליטי.

 

כמה טפשי מצדנו…

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email
דילוג לתוכן