חינוך והבעת דעה

כל אמירה שנאמרת בחדרי חדרים (ומוקלטת…) אפשר להוציאה מהקשרה.

כלל אצבע.

כלל נוסף- התקשורת פועלת לפי הכלל שקבע מרשל מקלוהן: המדיום הוא המסר.

קרי- אעשה כל מה שאצטרך כדי שתישאר איתי פה על המסך ולא תלך למקום אחר. אפילו להוציא אמירה מהקשרה ולחטוא לאמת.

יחד עם זאת, לדברים המתפרסמים בציבור יש דרך וצורה להאמר.

״מגדלים את הבנות עקום ואז מאשפזים אותן במדרשות…״

זו צורת ביטוי פוגענית בכוונה תחילה.

ומי שבדבריו פוגע בכוונה תחילה במי שחושב אחרת ממנו- לא ראוי בעיני לחנך.

ובוודאי שלא ללמד תורה. שהיא הרבה מעבר לחינוך.

מנצלים את הבירוקרטיה

צילום: שאול גולן

יש ימים כאלה שמתבזבזים לך בגלל בירוקרטיה. העברת בעלות על רכב לצורך העניין..
בדואר שולחים אותך למשרד הרישוי, במשרד הרישוי תחכה 3 שעות ואז הפקידה תוך 5 דק תסיים את הפרוצדורה שבכלל אתה לא מבין למה אי אפשר לבצע אותה באינטרנט.

בכל מקרה, רבי נחמן לימד אותנו תמיד לחפש סימנים בדרך, כי הדרך אינה לשווא אלא עבודת ה׳ גדולה בפני עצמה.

אז ישבתי יחד עם המוכר של הרכב, עולה ותיק מברית המועצות. וסיפרנו אחד לשני על חיינו.
בשביל להיות נחמד ולומר משהו שהוא בטח מאמין בו (ומתוך תפיסה סטריאוטיפית לגמרי) אמרתי לו שדרווין אמר שהאדם בא מן הקוף, ולפעמים יש לי תחושה שלא התקדמנו הרבה כמו עכשיו שאנחנו מחכים 3 שעות בשביל כלום.

ואז הוא אמר לי בתוקף ובמבטא רוסי כבד: ״אבולוציה?! אתה מאמין בשטויות האלה?!״

דיברנו שעה על איך מדע הגנום סותר את תיאוריית האבולוציה אבל אף אחד לא רוצה לומר את זה בקול… הוא ציטט לי פסוקים מהתנך שמוכיחים ידיעות מדעיות- עוד לפני שהמדע הגיע אליהם בעצמו..

ולמדתי שוב, שהאנשים שאתה פוגש בדרך הם מלאכים שנשלחים אליך. לכל מלאך שליחות אחת. לא יותר. כל אדם כזה מלמד אותך דבר
אחד וממשיך בדרכו.

ביבי אשם

הבוקר ברשת ב׳:מגיש: על הקו כתבנו לענייני אנרגיה, ספר לנו על המשבר שביבי אשם בו.

כתב: זה לא בדיוק משבר, זה תקלה שיכולה לקרות, ומטפלים בה. 
מגיש: זה בגלל שביבי התעקש שיהיה צינור אחד ולא שניים שמזרימים גז במקביל.

כתב: הבעיה היא לא בצינור אלא באסדה עצמה כך שגם אם היו 10 צינורות היתה בעיה.
מגיש: ועדיין ביבי אשם כי יש מחדל גז ומשבר חמור כי עכשיו כל החשמל מיוצר באמצעות נפט מזהם.

כתב: תראה מדובר על כמה ימים בלבד כך שעשוי להיות זיהום אבל לא משהו חמור.
מגיש: ומה עם המאגר הנוסף? היזם התחייב שהוא יפעיל עד 2019 ובטח אין סיכוי שזה יקרה כי יש מחדל גז וביבי אשם?

כתב: למען האמת כבר יש קידוחים ועבודות בשטח אז ככה שאם לא יהיה אסון טבע או משהו לא צפוי- המאגר יתחיל להזרים גז ב2019.
מגיש: אבל אתה מסכים איתי לפחות שביבי אשם נכון?

כתב: ברור, ביבי הורס את המדינה.

לעשות את מה שאני אוהב
בלתי אפשרי
לאהוב את מה שאני עושה
עבודה קשה
אז אם אדם לעמל יולד
עמל הוא, אבל לא לבד
יש אדם שעמל עד מות,
יש אדם שדואג עד מוות,
יש אדם שמשתעמם עד מוות.
ואני שמח בעמלי, בית מלאכתי
יוצר, אוהב, משרטט, כותב
ללא חמרים משמרים וצבעי מאכל
מקשיב לקול נשמתי..

גילוי, כיסוי וויקיפדיה

שירו של חנן בן ארי – הדף הרשמי והקליפ המושקע מעלים דיון מעניין.

האם ההגדרות והתיוגים שהעולם שלנו מסודר לפיהם- הם מחסום או מקפצה?בדיעבד או לכתחילה? כיסוי או גילוי?

שנים רבות חשבתי שהקטגוריות שהשכל עובד לפיהן הן רק מגבלה, חוסר יכולת להתנהל אחרת בעולם מלא בפרטים.
מציאות של בדיעבד.

עד שראיתי את רבי נחמן. מה שנקרא ״רבנו״.
אז רבנו אומר שם, בענייני המסכות, שהמסכה תפקידה לגלות.

לגלות?! להיפך! התבלבלת רבנו..
המסכה מכסה את האמת, מסתירה את ״אור אין סוף״ שאני…

לא, אומר לך רבנו. האור הזה שאתה מרגיש בפנים, האין סוף הזה לא יכול להתגלות בעולם אלא דרך הגדרות, תיוגים, לבושים ומסכות.

והמסכה שבחרת לעטות- היא לא כיסוי אלא גילוי. עצם הבחירה במסכה זו ולא אחרת- מגלה מה יש עמוק בפנים.

כל דבר חיצוני שאנחנו עושים- אומר עלינו משהו.
הוא לא בהכרח אומר את מה שאוטומטית עולה לראש, אבל הוא אומר.
כי הבחירות שאנחנו עושים בחיים לא מסתירות את האני הפנימי אלא מגלות אותו.