המוצץ נעלם?!

תאמינו לי, עכשיו כבר ממש לא מעניין אותי לא ביבי, ולא ציפי, ולא בנט.
המוצץ הלך לאיבוד.
כן! זה אירוע הורי שגרתי שיכול לקרות אחת לכמה זמן. עדיף שלא יקרה בכלל.

זה מתחיל במשחק משעשע עם הילדים במיטה בבוקר. עד שמגיעה השעה שצריך להתחיל להתארגן ולצאת. אקט ההתארגנות לא תמיד עובר חלק. בחלק גדול מהפעמים אתה עלול להתקל בהתנגדות חריפה ואידיאולוגית מצד הילדים. כאן נכנס לתמונה, המושיע, משתיק הקול האולטימטיבי- המוצץ.
ביחס לתועלת שלו, הוראות השימוש קלות עד מאוד. פשוט שלוף, נגב קצת בחולצה (או הרתח במים רותחים, תלוי איזה ילד זה..) דחוף לפי של העולל וצפה לתוצאות מהירות. והתוצאות אכן מהירות- שקט, שיתוף פעולה, ואחרי כמה דקות- ילד לבוש, מסורק ומסודר.

אבל יחד עם האיכויות הנפלאות של המוצץ, יש בו גם חסרונות. אחד החסרונות העיקריים הוא 'תכונת ההיעלמות'. ברגעים הכי קריטיים, המוצץ פשוט נעלם. הוא לא הולך לאיבוד, הוא נעלם.
אין דרך יותר מעצבנט (צריך להכניס קצת פוליטיקה, אחרי הכל..) לתאר את ההיעלמות של המוצץ. זה יכול להטריף את הדעת, במיוחד אם מדובר בתמהיל הידוע- בכי של כמה זאטוטים, והורה מחורפן שמחפש בקדחתנות אחר המוצץ..

הוא לא הולך לאיבוד. הוא נעלם. זה משהו אחר לגמרי. גם אם אתה יודע בוודאות שהמוצץ הונח במקום הגיוני ושמור, ללא שום סיבה ללכת לאיבוד – הוא פשוט לא יהיה שם. כל ההמצאות הטכנולוגיות (מאיר/שורק/בלוטות') לא מצליחים להתגבר על 'תכונת ההיעלמות' של המוצץ.

הוא לא הולך לאיבוד. הוא נעלם.

אז מה עושים?
פה העולם נחלק לשניים, כתמיד. לחזקים ולחלשים.

החלשים פשוט עשו להם מנהג, שמשרת את האינטרס הקפילטיסטי החזירי והוא- לקחת הלוואה מיוחדת מהבנק ולקנות סטוק של מוצצים. למען הסר ספק, לא מדובר במשהו זול. כלל לא. בין 20-30 ש"ח לזוג מוצצים סתמי.
ברגע שמוצץ הולך לאיבוד, הופס, ההורה שולף את המוצץ ספייר, ופותר את הבעיה תכף ומיד.
אלא שפה נכנסת השאלה הפילוסופית הגדולה ביותר בתחום ההורות- אם המוצץ נעלם, וגם המוצץ ספייר נעלם, וגם המוצץ ספייר השני נעלם וגם השלישי והרביעי עד אינסוף – מה תעשה אז?

החזקים, עשו יד אחת, הקימו קבוצה בפייסבוק (לא בדקתי, אבל אני די בטוח) והחליטו פה אחד- לא מוותרים על אף מוצץ. מוצץ אחד בשביל כולם- וכולם בשביל אחד! לא קונים מוצץ ספייר. נעלם המוצץ?! תתאבד עליו, עד שתמצא!
גם כאן, השאלות הפילוסופיות הן רבות, ואני משאיר לכם להמשיך את החשיבה…

דע, בכל בוקר שגרתי שאתה הולך לעבודה, יש שם איפשהו הורה מתוסכל שמחפש אחר המוצץ.