סייג לחכמה- שתיקה!

מערכות החדשות רועשות וגועשות בחודש וחצי האחרונים סביב המו"מ הקואליציוני. הזוי לחשוב על כך שבעצם המו"מ התחיל רק לפני שבוע. אז על מה דיברו וקשקשו חודש שלם?!

בנט ולפיד הכריזו מספר פעמים בדף הפייסבוק שלהם, שהפרסומים בתקשורת לא קרובים אפילו למציאות. רינה מצליח חילקה תיקים בביטחון מוחלט, עוד לפני שצוותי המו"מ נפגשו בפעם הראשונה.

אני יכול להבין שיש צורך לייצר מתח, עניין, בשביל למשוך את קהל הצופים והמאזינים. בשביל זה עמלים עיתונאים יומם ולילה למצוא פיסת מידע חדשה- בלוגים, ערוצי חדשות, הדלפות, ועוד ועוד.
אבל מה קורה אם המהדורה מגיעה, ואין חדש תחת השמש?

ממציאים.
מה אכפת להם, הציבור מאמין, ומקסימום שוכחים מזה אחרי כמה ימים. הרי אחרי הכל, התקשורת היא זו שקובעת על מה ידברו. בטוח לא ידברו על הניבויים הנבובים של 'פרשני' החדשות או על קשקושי הסרק- בלי שמשהו באמת התחדש…

למה הדבר דומה?
הגעת למקום חדש, כמעט מבלי שרצית, בתוך זמן קצר ייחסו לך מעמד וכשרון. אתה נודע כאחד שמבין ב…. מחשבים/היסטוריה/רפואה (מחקו את המיותר).
ואז באים ושואלים אותך שאלה, בנושא שבו אתה נחשב 'מומחה'. הבעיה היא שאינך יודע את התשובה…
בידיך שתי אפשרויות:
א. להודות שאינך יודע ואז לפגוע במעמדך.
ב. להמציא תשובה ולהעצים את מעמדך.

הרוב בוחרים באפשרות השניה, ובעצם מבלי משים, מסבכים את עצמם עוד ועוד בתוך בדימוי המוטעה, שהרי עכשיו אחרי שענו הם נחשבים לעוד יותר מומחים.

מערכות האקטואליה בארץ בנויות באופן כזה שהם חייבות לספק מידע עדכני כל הזמן. בדומה לשאלת הביצה והתרנגולת, לא ברור האדם הצורך בחדשות כל חצי שעה מגיע מן הציבור, או שהתקשורת יצרה אצל האנשים צורך כזה..

הבעיה היא, שלפעמים יש נושאים שאין בהם חידוש מיום ליום. אבל רינה מצליח חייבת להשיב כאשר יונית שואלת אותה, 'מה התחדש היום בתהליך הרכבת הממשלה'.
הספינים המרכזיים בחודש וחצי האלה הגיעו בעיקר מהבלים שפרסמו כתבים ופרשנים. רק בשביל הספורט, תצפו בעופר שלח ורינה מצליח אתמול בערב בערוץ 2. עופר פשוט לא מבין על מה רינה מדברת, ואני מאמין לו.

האם יכולה לקום תקשורת ישראלית הגונה? כזו ששותקת כאשר אין לה מה לומר? האם יקום הפרשן שיודה בשידור חי 'איני יודע' לשאלה כזו או אחרת של המגיש? ואולי זו בעיה מבנית, שאי אפשר יהיה להתגבר עליה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן