במהלך שנת 2007, שירתתי בגדוד 51 של גולני. הוצבנו בסופה, דרום רצועת עזה. במשך שמונה חודשים קיימנו מבצעים חודרים אל רצועת עזה. כל מבצע היה מלווה בהרבה אש משני הצדדים. בכל הקרבות אליהן נקלענו, ניצחנו. הרגנו עשרות מחבלים, אם לא יותר.
איבדנו חייל אחד, בן כובני ז"ל.
המטרה של כל המבצעים אז, היתה לגרום ל'תחושת נרדפות' בקרב אנשי חמאס. דבר שיכול להיות מושג רק במפגש פנים אל פנים.
באחד המבצעים, באחת ההפוגות, כתבתי את המילים הבאות:
מלחמה עזה
מתח מלחמה בחלון קטן
ארץ כפרית שמשית יפה
רוח ערבית
זיתים עתיקים כמסתור
נגינת המקלע
הבזק של אור
לא פחד בלב ולא מורך
אומץ וגבורה ימלאוני
על כתפי אשא עומס ועול
הרשעה לכלות והצדק לגאול
