בזמן האחרון נולד לנו מעורר חדש. נפתלי בנט שמו. אולי הוא לא חדש, אבל לא שמתי לב אליו עד לא מזמן.

והנה הוא מופיע, בדמותו הצנומה, וקורא לנו להתחדש. אז מה החידוש?
כמו להרבה דברים, גם לזה יש מילה בלועזית- "סקטוריאליות". המילה בעברית היא 'מגזרים'…

טבעו של עם הוא שנולד מתוך מצוקה, מתוך תחושה אחדות משותפת וזיקה הדדית. בתחילה מורגשת הפטריוטיות, האמונה בצדקת הדרך, ההערצה למנהיגים. הזמן השוחק כל, שוחק גם את האחדות.
בשלב מסוים, הויכוחים הפנימיים הופכים לרציניים וקשים מנשוא, והפתרון המצוי ביותר הוא המספריים. המספריים גוזרות את העם לחתיכות, וכל חתיכה מתגדרת לעצמה במרחב גיאוגרפי, במוסדות חינוך ותרבות. כך נולדו להם המגזרים המקיימים את עם ישראל כיום.

מי שמבין הכי טוב את היעילות של המגזריות הם בד"כ אויביי העם. הם מבינים שהמספריים החותכות בבשר העם, יוצרות חברה מפולגת ומשוסעת, חלשה ועייפה. חלשה יותר מקורי עכביש….

והנה בא המעורר החדש, אומר לנו להתנער מהסקטוריאליות. אנחנו עם אחד, והמכנה המשותף הרחב ביותר של כולנו הוא – יהודים ציונים. צריך להפסיק לחשוב בראש גלותי שכל אחד דואג למגזר שלו, לקבוצת האנ"ש שלו…
אויבינו מבחוץ ומבפנים מחריפים את המלחמה על דמותה של המדינה. אנחנו קרובים להכרזה השנייה יותר מתמיד.



הגיע הזמן להחזיר מלחמה שערה. המדינה הזו היא מדינה יהודית ציונית. יש רק מדינה אחת כזו בעולם, ואנחנו לא ניתן לאף אחד לפגוע בה. עברו הזמנים של ההתאגדות הסקטוריאלית. אנחנו עם אחד ואנחנו ציבור גדול מאוד שמאמין בדרכה היהודית ציונית של המדינה – מעכשיו אנחנו חותרים להנהגה!


דילוג לתוכן