שלושה נערים נחטפו בטרמפ בדרום הר חברון. התקשורת, שיודעת למצוא בכל זמן את הזמן להתעסק בשטויות- מצאה לה להדגיש את נושא הטרמפים.
מדוע נסעו בטרמפים?
מדוע במקום כה מסוכן?
שני צידי המפה הפוליטית בישראל הגיבו לעניין.
השמאלנים מצדיקים את הטענה, מדוע נסעו בטרמפים וכו'.
הימניים מתנגדים וטוענים שמדובר בטענוצ סרק שנובעות מתוך שנאב והסתה כלפי המתנחלים. הפעיכת הקרבן למקרבן…
שני הצדדים טועים. או במילים אחרות- נוקטים עמדה קיצונית.
בתור מתנחל, אני יכול להבין לגמרי את הצורך והנורמה החברתית של נסיעה בטרמפים. זה לא רק קשור לזמינות התחבורה הציבורית. זו נורמה חברתית שמוטמעת בהתיישבות. וטוב שכך.
זו אולי גם נורמה שנוצרה מתוך תפיסת עולם כלכלית פשוטה- למה לשלם על נסיעה אם אפשר ליסוע חינם ולהגיע מהר יותר?!
יש פה גם צד של אמונה וביטחון בהימצאותנו בשטח, אמירה אידיאולוגית- אסע איפה שאני רוצה, באיזו שעה שאני רוצה- זו ארצנו!
מאידך אני מבין את הטענה שכנגד. מה שמחרפן את השמאלנים זה לא הטרמפים, זו העובדה שיש אזרחים בארץ שיכולים לשנות את סדר היום של המדינה בקלות רבה.
אזרחים שמקימים מאחז ומסיבים תשומת לב בטחונית ומדינית כל אימת שבא להם.
אזרחים שכל נסיעה שלהם בשטחי יהודה ושומרון יכולה להשפיע על סדר היום המדיני בטחוני של המדינה.
העובדה שכל נער שמטייל או מסתובב בטרמפים ביהודה ושומרון יכול ליצור מלחמת עולם. זה מה שמעצבן אותם.
לעומת 'סתם' אזרחים שקופים- יש פה קבוצה של אזרחים שכל הזמן קובעת מדיניות, משפיעה על הכלכלה, וכו' וכו'. והם עושים את זה מתוך אידיאולוגיה!!!! רררר!!!
יש בזה מן האמת.
תוך כדי כתיבה אני מבין שהשמאל כועס על עצמו בעצם.
למה הם כבר לא מגדלים דור כזה של אידיאליסטים שרק רוצים כל הזמן לשנות ולשנות ולשנות.
למה הכוח הפוליטי שלהם רק הולך וקטן ואילו הכח של הימין הלאומי הולך ועולה!
ובינתיים יש שלושה נערים חטופים. ואנחנו במקום להיות אמפתיים מוצאים לנו זמן להתווכח על תפיסות עולם.
נערים הם נערים. הם באמת רק רצו להגיע הביתה לשבת…
