״ושמרתם את חוקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם, וחי בהם״חז״ל דרשו על הפסוק ״וחי בהם- ולא שימות בהם״. אם יש סכנת חיים- ידחה כל התורה והמצוות מפני פיקוח נפש.
מתוך הבנה פשוטה ובסיסית שאם אין חיים, אין מי שיקיים את המצוות. בשביל לחיות חיי תורה- צריך קודם לחיות…וכבר השארנו בגלות את המחשבה שהתורה מגינה ומצילה מפני כל צרה. כי היא לא. לא בגלל שאין בה סגולה שכזו, אלא מפני שדרך ארץ קדמה לתורה. הטבע וחוקיו קדמו למהפכת התורה.
הרב קוק כתב על כך שהשלב הראשון בתהליך התשובה הוא קודם כל- תשובת הגוף. לחיות בגוף בריא. הרמב״ם ציין זאת מספר פעמים ׳שאם כוחו תש וגופו חלש- איך יעסוק במצוות״.
ואני עדיין רואה חלק מחבריי שלא יכולים לוותר על תפילה במניין (בהרחקות הנדרשות), למרות ההנחיות של משרד הבריאות והנחיית הרבנים לא לקיים מניינים כלל.לכאורה זו עדות על יראת שמים גבוהה. אבל בעיני זה בדיוק ההיפך. כל כך ההיפך.
עכשיו זה לא הזמן להדר במניינים או במצות ״והגדת לבנך״ עם הסבא והסבתא. ממש לא. עכשיו המצוה החשובה ביותר היא לא לבוא במגע ובמפגש עם אף אדם. ככל האפשר. עכשיו המצוה החשובה ביותר היא – ״וחי בהם!״
