התקשורת והאמת

אין אחד שלא שמע על מעלליו של אורן חזן בבולגריה. הכל התחיל בתחקיר על עמית סגל בערוץ 2, ונמשך לתביעת דיבה ע"ס מליון ש"ח. בסיכומה של פרשה, בית המשפט הכריע שהתחקיר ששודר היה אמת ביסודו, ותוחקר בצורה מקצועית. יחד עם זאת, סגל חויב לשלם סכום של 40,000 ש"ח לחזן, על כך שכינה אותו 'סרסור' באחת מכתבות ההמשך לפרשה.

מאמר שפרסם סגל בעקבות הפרשה, מתייחס לפער שבין האמת התקשורתית והאמת העובדתית. המאמר ארוך ויפה ואפשר לקרוא אותו בלחיצה כאן. מה שלמדתי מהמאמר הוא, שגם תחקיר מעולה של כלי תקשורת בעל אמצעים נשען על 'עדים', או 'מקורות' כפי שאוהבים לכנות את זה בתקשורת. בשורה התחתונה סגל אסף עשרה אנשים (שהתחייבו שהם יעידו לטובתו במשפט) שאמרו על חזן שעשה מעשים כאלה ואחרים. על זה נשען כתב האישום החמור שהגיש נגדו בכתבה ששודרה.

אבל עדיין, אין פה אמת עובדתית. אין פה אמת משפטית. יש פה חקירה נאיבית שמגמתה מאוד ברורה- תחקיר פיקנטי במהדורת הפריים טיים. באיזו זכות מוסרית יכול סגל להאמין לעדים הללו? עד כדי פרסום כתבה כל כך קשה וישירה הפוגעת בשמו של אדם?!

כך כותב סגל: "רק עמוק לתוך המשפט התגלה כמה חוכמה יש בכל זאת בסדר הדין האזרחי, שמאפשר להתקרב לאמת, גם אם לא תמיד להשיגה עד תום. מגע הפורמייקה השרוטה של דוכן העדים מצליח בכל זאת להעביר רטט, והתראת השופט להגיד אמת, ורק אמת, גורמת לרגליים לרעוד ולשקרים להתברר."

במקרה של חזן, המקרה התברר בבית משפט. ובית המשפט אכן קבע שסגל עשה עבודה עיתונאית רצינית. אבל האם כל כלי התקשורת נוהגים כך? האם כל העיתונאים אכן מבררים את העובדות ומצליבים את המידע מעשרה מקורות שונים? כמה כתבות 'תחקיר' פורסמו עד היום ונשענו על שברי עדויות ועובדות נסיבתיות?

כמתנחל, אני קורא כל כך הרבה ידיעות חדשותיות, ותחקירים על ההתנחלויות- עם כל כך הרבה טעויות. רובן בשוגג, מתוך עצלות או בורות במבנה הפנים מתנחלי, מיעוטן עם סילופים במזיד.

מחד, יש חשיבות עצומה לכוחה של התקשורת להוציא דברים לאורה המחטא של השמש. ומאידך, המוטיבציה התקשורתית לא תמיד עומדת בקנה אחד עם 'בירור האמת' ומדובר במדרון חלקלק שצידו האחד הוא קידום ובונוס לעיתונאי וצידו האחר הלבנת פנים ברבים שעשויה לפרק משפחות להרוס עבודות ולפגוע בשמו הטוב של האדם. ומה יש לו לאדם בעולם הזה מלבד שמו הטוב?!

זוהי דילמה קשה מאוד, וחוק 'לשון הרע' מציב מול כלי התקשורת תבחין קשה, אך הכרחי. פרשת חזן מבהירה את החשיבות של שני הצדדים- התקשורת והאמת.