מי שמבין את הנקודה הבאה, יכול להצליח לקרוא כמעט כל ידיעה בחדשות באור אחר לגמרי, באור האמיתי שלה.
אנחנו חיים בדור מאוד מיוחד. אחרי אלפיים שנות גלות חזרנו לארץ, בנינו מדינה. לכאורה נראה כאילו זה נורמלי- אבל זה הזוי. אין שום עם בעולם שהצליח לשרוד כל כך הרבה שנים בפיזור ופירוד, ולבסוף להתאחד מחדש!
והמדינה הזו שאנו חיים בה, היא לא חלב ודבש. עדיין. המדינה הזו מחייבת אותנו שוב ושוב לברר לעצמנו- מי אנחנו ומה אנחנו רוצים מעצמנו.
ארץ ישראל אינה שוודיה, והחיים פה מלאים באתגרים וקשיים. לא סתם עיני כל העולם נשואות לפה יומם ולילה.
למה זה כל כך מזיז להם שאנחנו בונים כמה בתים במעלה אדומים?! זה פשוט הזוי!
את התשובה לשאלה לא נמצא בסיבות פוליטיות או כלכליות ואפילו לא מדיניות.
את התשובה לשאלה הזו (ובעצם לכל השאלות…) נמצא בתוכנו, בעם ישראל.
ההתעמרות של אומות העולם וההתנפלות על כל מתלה כביסה ששמים מחוץ לבית כ'בניה לא חוקית' – באה לגרום לנו לברר כעם- מה היחס שלנו לארץ.
הנזיפות על ההתקפות של צה"ל בעזה ודוחות גולדסטון למיניהם- באים לבחון האם כעם, הפנמנו מהי עצמאות, מהי חירות וריבונות, מה תפקידו של הצבא?
האיומים של ארה"ב בכל פעם מחדש על 'כספי הסיוע' בא לגרום לנו לרצות עצמאות כלכלית. חלאס להסתמך על הגויים. אלפיים שנה עשינו את זה, די!
כל אלו ועוד הם שאלות שהיינו צריכים לשאול לפני שהקמנו את המדינה. אבל לא היה זמן. רדפו אחרינו והיינו עסוקים בלברוח.
עכשיו הגיע הזמן לברר מהו סולם הערכים שלנו כעם, מהי השיטה הכלכלית, מהי התפיסה המדינית, מהי התפיסה הבטחונית. כן כן!
ה' יושב בשמים ואומר לעצמו 'רציתם מדינה, לא?! תתחילו לקחת את האחריות לידיים שלכם ותפסיקו לסמוך על אומות העולם'.
ושוב חזרנו אלינו, אליך. מה התפקיד שלך בדור הזה, דור הבירורים?
