אמרתי להם שזה לא חובה. אפשר לוותר על זה ולהתגייס. ואפילו אולי חבל על הזמן (כפשוטו!)
אבל הם לא הולכים, הם נשארים, מתאמצים, עמלים. הם חוזרים הביתה פעם בשלושה שבועות! ממש מתמסרים לזה…
למה? מה היה רע להם בחוץ שהם מרגישים צורך כה חזק להתכנס, להאסף בבית המדרש? מה היה חסר להם? העולם בימינו נעשה חופשי מתמיד!
ואולי זו הבעיה, החופש הזה מפחיד אותם.החופש הזה לקח מהם את הזהות. הם לא יודעים מי הם בכלל. והמציאות הקשה בארץ ישראל מעלה תמיהות. על מה ולמה? מי צריך את כל הבלגן הזה? בשביל מה אנו שופכים את דמנו?
גם נמאס להם להתעסק בשטויות.
לא צריך הרבה אינטלגנציה בשביל לסלוד מהזבל שמוכרת התרבות בכל רגע. אופיום להמונים.
די! זה מגעיל, זה שטותי, זה חסר משמעות לחלוטין. ויותר מכל – זה הכל רק דמיון! אבסורד להבין שכל תכניות ה'ריאליטי' מייצרות מציאות שקרית ומדומיינת לגמרי.
יצא להם פעם לראות מישהו שרואה סרט בטלוויזיה. המראה של גוש הבשר הבוהה במרקע הבהיל אותם.
"על מה אנו מכלים את הזמן?" הם שואלים את עצמם כל הזמן…
גם כותרות העיתונים לא מעודדות אותם להשאר נאמנים לתרבות הזו. עיתונים בסימן רצח, זנות, ורכילות. וזה עוד עולה כסף! ויש עוד המוני אנשי שמנויים על זה…
וגם אי אפשר שלא לשים לב למהפך שעברה החברה. מחברת אידיאלים, חסד ופרסי נובל -לחברה פוסטמודרנית, אגואיסטית ופרסי יופי. הם זיהו שיש פה כשל של חיים.
החיים מתמוטטים.
התא המשפחתי מתפרק, הצבא וההתיישבות נהיו עול, הילודה מתמעטת, הזנות מקבלת לגיטימציה…
ממש חברה בהכחדה!
ומי אשם בכל זה? התרבות היוונית הזו שהפכה עם השנים לתרבות הכדורגל והסטנד-אפ.
ואיפה החכמה? שואל המשורר…
נוצר מצב שאתה מסיים תיכון ללא חכמה, ללא זהות.
כשהספקנות היא המוטו המרכזי, ומליון הדולר זה ההצלחה.
ועוד מחייבים אותך ללכת לצבא לשלוש שנים! משוגעים! אתם יודעים כמה כסף אפשר לעשות בשלוש שנים?!
מתוך ההכרות עם התרבות היוונית שהתפתחה והפכה לתרבות של ימינו, מובן למה הם פה, בבית המדרש.
הם פה כי יש פה זהות, יש פה אמת, יש פה חכמת מסורת של אלפי שנים. יש פה הערכה לאידיאלים, לערכים, להיותך טוב, אע"פ שאין לך תואר וכסף.
ואם זה כך, מי רוצה לחזור לתרבות פרסי היופי, לאגואיזם, לזלזול באידיאלים והערכה של שטויות.
עכשיו הכל מובן. אנחנו נשארים פה.
