הייתי אתמול בזבד הבת של חבר. היה אירוע מרשים ומרגש מאוד, משפחתי ואיכותי ויצאתי משמה עם כמה תובנות.

קודם כל, למי שלא יודע, יש מצווה לקיים 'זבד הבת' שזה בעצם סעודת הודיה להולדת הבת.
בתקופה שבה מנסים בכל הכח להלעיז על הציבור הדתי והחרדי שמדיר נשים, שפוגע בזכויותיהן וכו'- מי שבאמת רוצה לדעת ולהעמיק בתרבות היהודית רואה שהאישה מצויה במקום מכובד מאוד. לא שמחים רק בברית המילה של הבן אלא גם בזבד הבת. כל המשפחה מתכנסת מכל קצוות הארץ לכבוד הקטנה והנעימה הזו.

המשפחה משני הצדדים מקורם מאירופה, וב"ה חלק מהסבים וסבתות עדיין איתנו כך שהאירוע הפך למרגש עוד יותר. אודים מוצלים מאש השואה זכו להחזיק בידיהם את הנינה החדשה שלהם. כשהסבא-רבה עלה לדבר, הוא קודם כל סיפר איך ההורים שלו עלו לארץ, רגע לפני שהיטלר ימ"ש השתלט על אירופה. בשנת 34 הם כבר היו בארץ, התחילו להשתרש עמוק באדמת ישראל.
בנקודת הזמן הזו, כשראיתי את תפארת המשפחה לדורותיה, עשרות ילדים ונכדים ונינים – חוויתי לרגע את חווית הקיום של הדור הזה. כל חווית קיומם הוא בריחה מהשואה, ונקמה בגרמנים ימ"ש על ידי השתרשות בארץ ישראל והקמת משפחה.
החיבור הכל כך טבעי וברור הזה, בין שרשרת הדורות והשתלשלות ההיסטוריה היהודית הפליאה אותי. הנינה הקטנה הזו, שזה עתה נולדה היא חלק מהשרשרת הזו.

מרכז 'שרשרת הדורות' בירושלים

ואז עלתה הסבתא-רבה. והיא החליטה באופן מפתיע לקרוא פרק במהר"ל העוסק במהות השמות. בחיים שלי לא ראיתי סבתא שיודעת בכלל על ספרי המהר"ל, ובוודאי לא סבתא שיודעת לקרוא בספרי המהר"ל! מדהים!
כשראיתיה עומדת שם על הדוכן, וקוראת בביטחון ובהחלטיות פרק במהר"ל, מפסקת נכון את המשפטים המורכבים שלו, מדגישה במקומות הנכונים, מתעכבת על מהות נתינת השמות – הבנתי שככל שהשורש יותר חזק, כך האילן והענפים הגדלים בו לאורך השנים יהיו שורשיים. ואכן כך זה נראה ב"ה.

ניגשתי לברך את חברי להולדת ביתו, ועל הדרך עברתי בשולחן הכיבוד. היה שם גם בצד ערימה של בקבוקי משקאות חריפים, ולידם ערימת כוסות פלסטיק קטנים לשתיה חריפה. שמתי לב, שהבקבוקים כולם נותרו סגורים, והכוסות נותרו אטומות בכיסוי הניילון.
הדור הזה שלנו, שכל כך מחפש את דרכו ומטרתו עד שנשאב אל תהומות האלכוהול, במטרה למצוא משהו, דור מבולבל. והנה למול עיני מחזה מדהים, ואמירה חדה ישר אל הלב. כשאתה חלק משרשרת הדורות, חדור בתחושת שליחות והזדהות למען עם ישראל, למען התורה, למען ארץ ישראל – אין שום צורך ביבוא של אביזרי 'עבודת האלילים' של תרבות המערב.

כשהסתיים הערב, בברכת 'נשמת כל חי' על ידי הסבתא, כולנו הזלנו דמעה מהתרגשות. איזה פלא  זה בריאת האדם! "נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלוקינו, ורוח כל בשר, תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד…".

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email
דילוג לתוכן