המדריך למטייל בשומרון

רשומה זו נכתבת כאות כבוד והערכה לפעלם של שני אנשים פשוטים, שמתמסרים כבר שנים ארוכות למען חבלי ארץ אבות- יהודה, שומרון, בנימין ובקעת הירדן. שניהם תושבי קידה שבהררי שילה, שניהם מדריכי טיולים ותיקים ומנוסים, אנשי אדמה וספר.

נתנאל אלינסון ודביר רביב, שלאחרונה השיקו את הפרוייקט הראשון שלהם 'המדריך למטייל בשומרון'. מדובר בשני כרכים שאוגדים בתוכם 5 שנות מחקר, סקר, לימוד השטח כמו שאף אחד לא עשה זאת לפניהם. כן כן. אף אחד. לחבר'ה האלה יש היכרות עם השטח, עם הארכאולוגיה, הנחלים, המעיינות- היכרות דרך הרגליים.

המדריך נכתב מתוך צורך. שכן, 'מדריך ישראל החדש' מתאר את השומרון בצורה כל כך דלה וחסרה. 'שביל ישראל' אפילו לא מתקרב לשומרון ובנימין.

לפני כעשור, בשוך מהומות האינתיפאדה, נולד צורך גדול שבא מהאנשים- לטייל ולהכיר את יהודה ושומרון. השניים האלה זיהו את הצורך, ויזמו מהלך אדיר של טיולים בשומרון. חלקם מאושרים וחלקם לא. טיולים אלה סחפו אחריהם עשרות אלפי מטיילים, ולא אגזים אם אומר- מאות אלפי מטיילים. 'מטיילי שישי', 'פרוייקט משקפת', 'חלקת השדה', 'מדרשת הרי גופנה', 'מדרשת השומרון' ועוד ארגונים רבים של טיולים ביהודה ושומרון.

כביר

עכשיו אני מגיע לחלק הכי מעניין של הסיפור.

הפרוייקט עלה באתר 'הדסטארט' שמאפשר ליזמים לגייס כסף על מנת להוציא לפועל פרוייקטים שונים. הפרוייקט עלה לאתר ב11.12.13. נשלחה אלי הזמנה בדוא"ל וכמובן שנעניתי ותרמתי את תרומתי הצנועה. היעד היה 80,000 ש"ח. חשבתי לעצמי שאולי הציבו יעד גבוה מדי, ושאני רוצה לעזור להם ולפרסם את הפרוייקט.

עוד לא אמרתי 'ספידי גונזלס', וכבר השבוע קיבלתי הודעה שהפרוייקט השיג את יעד הגיוס הראשוני. הייתי המום, אבל ידעתי שהדבר נובע מהאהבה הגדולה שיש לעם הזה- לארץ הזו. אלפי המטיילים שהכירו את השומרון בזכות נתנאל ודביר (כולל אנוכי), מכירים טובה ומסייעים להפיץ את הפרוייקט.

המחברים מאפשר להמשיך ולתרום לפרוייקט ולקבל את סט הספרים במחיר מוזל. (http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=7257). זו ההזדמנות שלכם להצטרף למעשה ציוני ממדרגה ראשונה.

הדבר כמובן מעודד אותם לשבת ולערוך את הספרים הבאים- "המדריך למטייל בחבל בנימין", ו"המדריך למטייל בבקעת הירדן". מה אני אגיד? מחכה לכך בקוצר רוח!

סטייס אוף יזראעל

הדברים הבאים מבוססים על מקרה אמיתי.

נסעתי באוטו. שמעתי רדיו.

פתאום אני שומע פרסומות על המאסטר שף, פרומו לתכנית הקרובה.
במבזק פרסומות הבא אני שומע פרסומת עם המנטורים של 'דה ווייס'. 
אני ממשיך ליסוע, עובר על פני 'מגה דיל', ועל פני 'סופר פארם'. עושה פניה ימינה ליד ההייר דסיינר ASAF PEREZ וחונה.
בין לבין הפלאפון שלי מצלצל ואני מקבל 'אוונט' חדש בפייסבוק
בדרכי להכנס לקניון אני שומע ילדה מדברת עם חברה שלה בפלאפון והיא אומרת לה "או מיי גאד, את רצינית?!".
נכנסתי לקניון, עברתי על פני רנואר, פוקס, אורנג' וסלקום ועוד כל מיני חנויות.
סוף סוף הגענו לג'ימבורי. אני שם את הילדים והולך לקנות פיצה וקולה. לפני שאני אוכל, אני נכנס לקפוץ איתם בטרמפולינה. אכלנו, היה כיף, חוזרים הביתה.
בדרכנו חזרה לאוטו, עברנו על פני אופיס דיפו, הום סנטר, ואייס. נכנסים לאוטו ונוסעים. חשבתי לעצור רגע לקחת קפה בג'ו אבל ויתרתי.
אני עוצר בתחנת דלק, או יותר נכון ביילו, קונה סנדביץ' וממשיך ליסוע.
אחר כמה רמזורים, שוטר עוצר אותי ונותן לי רפורט על פנס שבור. אני מקבל את הרפורט, פולט 'שיט' מהפה (בלי שהילדים ישמעו) וממשיך חזרה הביתה.
סוף סוף, בשעה טובה, אנחנו מגיעים הביתה. הילדים הולכים לישון, ויש לנו קצת זמן למחשבה.
אני יושב על המחשב וכותב פוסט חדש.
אני תוהה, לא רצינו מדינה עברית?! משהו השתבש בדרך…
נראה לי שאנחנו חולים בעודף ייבוא של מוצרים ותרבות מארצות הברית, ידידתנו הגדולה. באופן כללי, אנחנו חולים…
תאמינו לי, זה רק עניין של החלטה (ואולי חוק)- להפוך חזרה את המדינה הזו למדינה עברית. נמאס לי כבר מכל האנגלית הזו, המפוזרת בכל עבר.
ואיך אמר הרצל "אם תרצו, אין זו אגדה".

עוד נשוב לעמק דותן

זכיתי היום לבקר באיזור מאוד מיוחד, שמעטים זוכים לטייל בו. במסגרת השתלמות של מדריכי טיולים, נסענו ליום היכרות בצפון השומרון- עמק דותן.
בדרך זכינו לראות את הישובים- שקד, ריחן, קציר, חריש, טל מנשה, חרמש, מבוא דותן. ולצערנו גם להיזכר בישובים שנחרבו בהתנתקות- חומש, שא-נור, גנים וכדים. עמק דותן פורח בשיא תפארתו, מנצח בהליכה את עמק יזרעאל. עם כל אהבתי לעמק יזרעאל ולבירתו עפולה, בה גדלתי…
עמק דותן הוא חלק מנחלת שבט מנשה, ובו נחלו ככל הנראה בנות צלפחד, בן מכיר, בן מנשה.


העמק מוזכר בתנ"ך כמובן בהקשר של מכירת יוסף, ואכן ביקרנו גם במה שמכונה 'בור יוסף'. 
מדהים להרגיש לרגע את הרטט הזה שעובר בגוף כשאתה מבין שאתה עומד במקום שסוגר מעגלים כל כך גדולים וארוכים. אתה חלק משרשרת כל כך ארוכה, ופתאום כל חייך נכנסים לתוך איזה משבצת היסטורית, מתגמדים.


אתה עומד במקום, פותח תנך וקורא על ההתרחשות, מדמיין את הדברים קורים בשטח, את יוסף מגיע אל אחיו, מתחת לתל דותן, והם מתנכלים לו, זורקים אותו לבור. "והנה אורחת ישמעאלים" מגיעה מצפון, דרך פתחת הואדי שנמצאת ממול, ואחי יוסף מוכרים אותו לאותם ישמעאלים.





התנ"ך הוא לא ספר היסטוריה אלא סיפור ההיסטוריה, והנה הוא בא לידי ביטוי בכל פינה בשומרון- בשכם, בשילה, בשומרון, בקדומים, בתרצה, בדותן, בבית אל. הסטיקר עולה לי בראש 'יהודה ושומרון- הסיפור של כל יהודי'…


אבל לא רק תנ"ך דיברנו ביום הזה. חיברנו את היום גם לכיבוש עמק דותן והשומרון כולו במלחמת ששת הימים. דיברנו על הגבורה של העמידה האיתנה אל מול חטיבה 40 של צבא ירדן, על בחירת נתיב ההתקדמות של המשוריינים לפי המבנה הטופוגרפי של השומרון, אל עבר כיבוש קבטיה ושכם.


פתאום הבנתי. שוב. החיבור לתנ"ך הוא היסוד. אני מרגיש שבדור שלנו, הניתוק מהתנ"ך מביא גם לניתוק מההיסטוריה של מלחמות ישראל והקמת המדינה. יש קשר ברור בין הכבוד לספר הספרים, העיון בו בצורה רצינית וההכרות בשטח- לבין החיבור לסיפור הישראלי בכלל, ולהקמת המדינה בעת האחרונה בפרט.


בלי ההיסטוריה אתה מנותק. בלי ידיעת התנ"ך אתה תלוי באויר. 
וכמו שאמרו טובים ממני: "עם שאינו מכיר את עברו, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל".