למי שלא עוקב אחרי התקשורת בימים האחרונים, אעדכן אתכם בשאלה הגדולה שמעסיקה את כל ערוצי התקשורת בישראל. מבוקר ועד ערב, בכל תכנית אקטואליה, ברדיו, באינטרנט ובטלוויזיה, השאלה שמעסיקה את כולם היא:
"איך המומחים בישראל לא צפו את הזכייה של רוחאני לנשיאות איראן?"
גם כשאני כותב את השאלה, אני נדהם למרבה טפשותה. האם באמת יש מישהו שסובר שהיינו יכולים/חייבים לדעת מי יבחר לנשיאות איראן?! וכי מה אנחנו משווים את עצמנו, נביאים?! היהירות הישראלית, גם של פוליטיקאים וגם של אנשי תקשורת מדהימה כל פעם מחדש.
אפילו בבחירות האחרונות בישראל, לא הצליחו 'מומחי' התקשורת לנבא ולפרש נכונה, מי יהיו הזוכים הגדולים. כמעט עד לרגע האחרון אף אחד לא ידע איך תיראה הממשלה.
כמובן, שגם כאשר הם לא יודעים, הם לא יכולים לומר זאת. חייבים בכל פעם שהמצלמה נדלקת או שהמיקרופון נפתח, לעטות על עצמם את כובע המומחים ולגבב כמה מילים עם ההתרחשויות באיראן, ומי מוביל למה, ולאיזה בוקר אנחנו צפויים להתעורר מחר. בכל פעם שאני שומע את זה אני מתמלא גיחוך.
כאשר מתברר שהם טעו, והפרשנות שלהם או התחזית שלהם היה רחוקה מהמציאות, הם כמובן ימצאו את הדרך, להסביר, לתרץ ולומר שבעצם מה שהם אומרים עכשיו זה מה שהם התכוונו מלמכתחילה. כן בטח…
לצערי הציבור בישראל נתון תחת שבטם ומומחיותם של פרשני התקשורת ומנהיגי הדעה, שלא תמיד יודעים על מה הם מדברים, אבל הם חייבים לדבר… את הדעות שלנו אנחנו מגבשים על סמך הדברים שאנו שומעים בתקשורת, ולא תמיד יש מאחורי הדברים בסיס איתן.
אני מאמין שהגיעה עת ההתפכחות, הציבור בישראל מבין יותר מכל זמן אחר בהיסטוריה שהעתיד שלו יקבע על ידי האזרחים. לא משיכה אחרי פוליטיקאים משיחיים משמאל ומימין, לא קבלה באוטומט של כל מיני פרשנים ומומחים. אל תבלעו את כל מה שאומרים לכם, תטילו ספק, ותייצרו לעצמכם עמדה עצמאית. זוהי 'מלחמת העצמאות' שלנו.
