סטייס אוף יזראעל

נסעתי באוטו. שמעתי רדיו.

בין לבין הפלאפון שלי מצלצל ואני מקבל 'אוונט' חדש בפייסבוק. 

בדרכי להכנס לקניון אני שומע ילדה מדברת עם חברה שלה בפלאפון והיא אומרת לה "או מיי גאד, את רצינית?!".

נכנסתי לקניון, עברתי על פני רנואר, פוקס, אורנג' וסלקום ועוד כל מיני חנויות.

סוף סוף הגענו לג'ימבורי. אני שם את הילדים והולך לקנות פיצה וקולה. לפני שאני אוכל, אני נכנס לקפוץ איתם בטרמפולינה. אכלנו, היה כיף, חוזרים הביתה.

בדרכנו חזרה לאוטו, עברנו על פני אופיס דיפו, הום סנטר, ואייס. נכנסים לאוטו ונוסעים. חשבתי לעצור רגע לקחת קפה בג'ו אבל ויתרתי.

אני עוצר בתחנת דלק, או יותר נכון ביילו, קונה סנדביץ' וממשיך ליסוע.

אחר כמה רמזורים, שוטר עוצר אותי ונותן לי רפורט על פנס שבור. אני מקבל את הרפורט, פולט 'שיט' מהפה (בלי שהילדים ישמעו) וממשיך חזרה הביתה.

סוף סוף, בשעה טובה, אנחנו מגיעים הביתה. הילדים הולכים לישון, ויש לנו קצת זמן למחשבה.
אני יושב על המחשב וכותב פוסט חדש.

אני תוהה, לא רצינו מדינה עברית?! משהו השתבש בדרך…

נראה לי שאנחנו חולים בעודף ייבוא של מוצרים ותרבות מארצות הברית, ידידתנו הגדולה. באופן כללי, אנחנו חולים…

תאמינו לי, זה רק עניין של החלטה (ואולי חוק)- להפוך חזרה את המדינה הזו למדינה עברית. נמאס לי כבר מכל האנגלית הזו, המפוזרת בכל עבר.

ואיך אמר הרצל "אם תרצו, אין זו אגדה".