נדמה כאילו נבואות אחרית הימים על הזאב שגר עם הכבש, והאמת והשלום שאוהבים, על השפה האחת שכל העולם ידבר בה- נבואות אלו כאילו עומדות לפתחנו ומבקשות להתממש.
רגע אחד אני שמח ומזדהה עם הכיוונים הללו.
הגיעה העת באמת להוציא את האישה ממסגרי הפטרנליזם הגברי.
הגיעה העת לתת הזדמנות לילדי דימונה ובאר שבע לגדול כמו ילדי רעננה וכפר סבא.
הגיעה העת לתת הזדמנות לערבים שכן רוצים להשתלב בחברה, להרגיש שהם רצויים.
הגיעה העת שהחרדים יהיו שותפים שווים בעלי חובות וזכויות.
הגיעה העת להפסיק לדבר במינוחים עדתיים.
רגע שני, הגיעה העת?!
מנגנוני ההגנה מתחילים לפעול, והחשיבה הרציונלית מתערבת. האם אכן הגיעה העת?!
אפשר לזהות בנקל, שהדיבורים על 'מעמד האישה' מגיעים דווקא מתרבות שהפכה את האישה לחפץ בשרי ותו לא. האם מהם תגיע הבשורה?! קודם תסירו את שלטי החוצות הבזויים שלכם, ואחר כך תדברו על שוויון.
הקריאה לשוויון בין מרכז ופריפריה, היא היא הנצחת המושג 'מרכז ופריפריה'. כי מה זה בדיוק 'מרכז' ומה זה פריפריה'. ומדוע גם תושבי תל אביב זועקים להשוות בין מרכז ופריפריה?!
הדיבורים היפים על שוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל, שמא היא חלק ממאבק האיתנים בין היהדות לאסלאם. שמא הם הגיס החמישי, כפי שכבר הוכח מספר פעמים..
מחאת השוויון בנטל, הלא היא הצביעות הכי גדולה שהיתה פה בשנים האחרונות. האם מישהו מאיתנו ניסה לדבר עם החרדים פעם? לא עם הפוליטיקאים, אלא עם הציבור.. הרי כל מסגרת חרדית חדשה שתפתח ללימוד מקצוע או לשירות בצה"ל- תתמלא בחרדים…
חוץ מזה, נדמה לי שביום שהחרדים ישתלבו בשוק העבודה, נשמע תלונות מסוג אחר: "למה חייב אוכל כשר" "למה אסור לשמוע שירת נשים" וכו'…
אז, האם הגיעה העת?!
מקווה שלא ציפיתם עד כה שאתן לכם תשובה לשאלה, פשוט כי אין לי. אני משער בנפשי, מתוך האמונה בכך שבורא עולם מנהיג אותנו, שהקריאות הללו באות לעורר. גם אם לא מדובר על יישום אופרטיבי למחר בבוקר, מדובר על קריאת כיוון. לשם העולם הולך.
אנו צריכים לקבל על עצמנו את נטל השוויון.
כמו בהקמת המדינה, גם פה, אחינו החילוניים, מרגישים בקרבם הרבה יותר מאיתנו את אידיאל השוויון. את המשמעות הפשוטה והאלוקית כל כך של 'בצלם אלוקים ברא את האדם'. הם מקדימים אותנו בקריאה, אך צריכים אותנו ביישום. מימוש לא נכון של האידיאל הזה עלול להביא (ומביא) צרות רעות ורבות על האומה הישראלית ועל העולם כולו.
התורה שאנו לומדים בבית המדרש הישראלי, הציוני, היא 'תורה גואלת'. גואלת את עם ישראל ממאסרי הגלות המחשבתית, גואלת את המושגים והתפיסות השגויות שהשתרשו בנו במהלך דורות של פירוד ורדיפות.
אבל כל מי שנכנס לבית המדרש היום מרגיש שמשהו חסר. רק כששמעתי את ח"כ קלדרון הבנתי מה חסר. הפלפול, הלימוד וההיקש לא יכולים להיעשות רק על ידי מגזר אחד. לימוד התורה צריך להיות נחלת כלל ישראל. כאשר ישבו חרדים, דתיים וחילוניים, מזרחיים ואשכנזים- יחד- ויעסקו במסורת ישראל, ובמדעים, בחדש ובישן, אז באמת יתקיים הפסוק 'מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים'.
לאחר שנגאל את המושגים- נגאל גם את המעשים.
עם ישראל בריא, בארצו, יאפשר להאיר את העולם כולו באור אמיתי של אמת ושלום. אנו מכוונים לעולם ללא גזענות, ללא מלחמות, ללא עניים, ללא פשע, ללא אפליה, ללא רוע. זה מה שהנפש דורשת בדור כזה של גאולה. זה מוסכם על כל עם ישראל.
חשוב שנפנים את זה, שלא נתנגד לזה באופן גורף ואוטומטי.
יחד עם זה, חשוב שניזהר לא לדחוק את הקץ.
