משביע לכל חי…
אחד הפסוקים שמתארים את מעורבות ה׳ בפרנסתו של האדם הוא: ״פותח את ידיך, ומשביע לכל חי רצון״.
הוא כל כך שגור בפי המתפלל שכמעט לא שמים לב שיש טעות בפסוק. האמנם?
אם אני הייתי מנסח, זה היה צריך להיות: ״פותח את ידיך, ומשביע לכל חי מזון״.
כל כך הגיוני וכל כך מתאים.
משביע-מזון.
אז למה דוד המלך בחר לומר ״רצון״?
מישהו פעם אכל רצון?
מצוקת הפרנסה מגיעה בימים אלו לכל אחד ואחת. כמו מגדל קלפים השוק נופל. כמו עץ ביער עבות, נופל ומפיל אחריו.
עובדים בחופשה כפויה, סחורות ללא דורש, מכונות ללא מפעיל.
וממה נתפרנס?
מהרצון. פרנסתו של אדם כפי רצונו.
נשמע מוזר אבל כך הוא.
פיטרו אותך? שתה כוסית, תישן טוב ותקום ליום חדש.
אם אתה רוצה בכך באמת- ישנם דרכים רבות מאוד להביא אוכל הביתה.
במקביל למיתון- יש חברות רבות שמחפשות תגבור כוחות.
כי פרנסה של אדם היא כפי רצונו.
הקב״ה לא משביע אותנו מזון. הוא מזמן לנו אפשרויות.
גם בעת משבר, יש הזדמנויות רבות.
אם יש בך רעב, יהיה בך רצון לשבוע, וממילא עיניים לראות ושכל לפעול.
