כמה עולה לנו עם מדינה

קשה לי ללכת לישון אחרי ששמעתי את גלנט טוען שהחזקה בטחונית של רצועת עזה תהיה כרוכה ב4 אוגדות ובאלפי חיילים (!) שישלמו בחייהם.

ואני רותח מזעם. כי מנקודת מבטי, מה שהוביל אותנו למציאות ההזויה של ה7.10 היא רצועת הביטחון בדרום לבנון.
ואני יודע מה אתם חושבים – ״הי, להיפך! רצועת הביטחון בדרום לבנון היא דוגמא מצוינת להוכיח את דבריו של גלנט!״

אני טוען את ההיפך הגמור. והנה העובדות:

צה״ל החזיק ברצועת הביטחון מתום מלחמת לבנון הראשונה בספטמבר 1982 ועד לנסיגה המבישה בשנת 2000.
בכל השנים הללו(18 שנים) נהרגו 675 חיילים! כ-38 חיילים בשנה.

אני יודע, אתם אומרים עכשיו ״אין מצב, זה הרגיש שנהרגו שמה אלפים, כמו שטוען גלנט…״

אתם יודעים למה אתם מרגישים את זה? בגלל ׳ארבע אמהות׳. תנועה ששמה לה למטרה לגרום למדינת ישראל לסגת מלבנון – והצליחה!
אבל התנועה הזו לא הצליחה רק להסיג את ישראל מלבנון – היא יצרה משוואה חדשה בקרב קובעי המדיניות: ״עם ישראל לא רוצה לראות חיילים מתים״.

והמשמעות של זה היא אחת – מדינת ישראל במשך 24 שנים לא מתמודדת באופן הנדרש עם אויביה. היא תמיד עושה חצי עבודה. מתחילים משהו, ברגע שכמות הנפגעים מגיעה לסף שהציבור כבר לא יכול להכיל – הממשלה מקבלת רגליים קרות ועוצרת הכל.

והתוצאות של הבריחה מהתמודדות היא התעצמות של אויבינו. מרגע שיצאנו מלבנון וחיזבאללה התעצם, כבר במלחמת לבנון השניה נהרגו במשך 34 ימים 121 חיילים.
אתם יכולים להסיק לבד מה תהיה כמות האבדות במלחמת לבנון השלישית. אני משער שכולכם כבר מבינים שהיא בוא תבוא…

ועכשיו נעבור לעזה.
מאז כיבוש רצועת עזה ב1967 והקמת ההתיישבות היהודית ועד ההתנתקות ב2005 נהרגו 230 אזרחים וחיילים. 38 שנים!

לאור המציאות היום אני מרשה לעצמי להגיד ׳רק׳….

בשביל שתבינו את ההסלמה קבלו את ההידרדרות.
ככל שה׳שלום׳ התקדם כך נהרגו יותר.

1967-1987 38 הרוגים
1987-2000 68 הרוגים
2000-2005 124 הרוגים

מאז ההתנתקות צה״ל יצא למבצעים הבאים:
עופרת יצוקה- 13 הרוגים
עמוד ענן- 6 הרוגים
צוק איתן- 73 הרוגים
שומר החומות-13 הרוגים
מתקפת הפתע 7.10 – 1145 הרוגים
מלחמת חרבות ברזל- 280 הרוגים

מה אני רוצה לומר עם כל המספרים האלה:
1. יש עובדות. אסור לקבל החלטות מתוך פחד ומתוך רגשות.
2. העובדות מספרות סיפור אחד ברור – החזקת רצועת ביטחון וחיכוך מתמיד עם האויב משאיר אותו קטן (באופן יחסי) והוא מחובתה של המדינה וכוחות הביטחון.
3. יש מחיר להגנת המולדת. כך או כך. אם לא נוכל להכיל את העובדה שחיילים צריכים להיהרג על הגנת הארץ, אז נשלם בריבית דריבית.

ובשורה התחתונה- גלנט טועה.
אסור לצה״ל לצאת מרצועת עזה עד להשמדה מלאה של חמאס.
גם אם זה יקח עוד כמה שנים. גם אם זה יעלה במאות הרוגים.
את האלטרנטיבה כבר ראינו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן