תחשוב על זה. פעם אחת בכנות. עם יד על הלב.
אם מחר בבוקר היית קם, וחצי מהמשרד שלך היו חרדים, לא כאלה 'חרדים לייט'. חרדים חרדים. עם כל החליפה והלבוש, והתפילות והגמרא וכל זה. איך היית מרגיש? דוגרי?
היית שומע שירים בקול, ואז הם היו אומרים לך שאתה צריך להתחשב בהם כי עכשיו 'שלושת השבועות' ואסור להם לשמוע מוזיקה, או שהם לא מעוניינים לשמוע שירת נשים.
רכז התרבות של החברה היה מארגן ערב עובדים. אבל….. אם החרדים שם, צריך לשבת בנפרד. וצריך להביא אוכל כשר. ואם רוצים להביא הופעה תרבותית- צריך שזה יתאים להלכה.
אם אתה בעל עסק, ואתה מחפש מלצר, או מוכר בחנות. ומגיע חרדי לראיון עבודה. דוגרי- מה הסיכויים שאתה תקבל אותו?!
אני כבר שומע את הקולות- מה?! למה צריך להתחשב בהם כל הזמן?! שיבינו שזו המציאות וזהו!
רק דבר אחד יש לי לומר על זה- מי שבאמת חושב ככה חי בסרט. האם אתם באמת חושבים שאפשר לשלב אותם בשירות לאומי או בשוק העבודה- בלי לסדר להם מסגרות שמתאימות לאורח החיים שלהם? האם באמת מישהו חשב ברצינות לכפות עליהם לעבוד ביחד עם נשים!
מאידך, אני יודע שישנם רבים בציבור החרדי שהחליטו לבד, להתגייס או לצאת לשוק העבודה. והם לקחו על עצמם סיכונים. ותבינו שבעיני הציבור החרדי הם כשלון. כי הם ודאי עוברים על ההלכה במקומות העבודה שלהם. הם אמנם רבים, אבל זה עדיין מעט ביחס לציבור החרדי כולו, כחברה.
הכיוון הוא ברור. הם רוצים להשתלב. אבל יותר מכל, הם רוצים לשמור על המשימה החשובה ביותר שלהם במדינה ישראל- להיות חרדים לתורה, להלכה. לא לוותר על קוצו של יו"ד.
אם אנחנו באמת רוצים שהם ישרתו ויעבדו:
א. צריך להכין מקום בלב בשביל להכיל אותם. זה ציבור שונה לגמרי מאיתנו, עם דעות אחרות. במילים אחרות, צריך להחיל את חוק הפלורליזם גם על החרדים… מי שמזלזל בכל מה שהחרדים עושים רק בגלל שהם חרדים- הוא גזען. כפשוטו. ולצערי יש לא מעט אנשים כאלה.
ב. המדינה, העסקים, החברה צריכה להכין מסגרות שמתאימות לאורח החיים שלהם כמה שאפשר. כמובן שאף פעם אי אפשר להכיל את כולם, אבל את הרוב המרכזי אפשר ואפשר. יש שם לא מעט רבנים ואנשי ציבור שמוכנים לשתף פעולה ולהקים מסגרות שבסופו של דבר יגרמו לחרדים לשרת בצבא/שירות לאומי ולאחר מכן לצאת לשוק העבודה.
