חושב על כוחן של המילים שלא נכתבו.
חושב וכותב.
כל הרגשות, המקומות, האנשים שפגשת ולא כתבת אותם על לוח ליבך.
משל היו עץ נופל ביער ללא איש שיקשיב.
ובכל פעם הן עומדות לי על קצה הלשון, או קצות האצבעות, בקצה חוט המחשבה.
רגע לפני שהן נכתבות על דף ומקבלות חיים וקהל, באות טרדות החיים, או שיחת טלפון שאי אפשר לדחות. ואז נעלמות הן ביער, אותו יער ידוע לשמצה, שם מסתובבות להן המילים אנה ואנה.

חושב על המילים שנכתבות, מילים כאלו שכח החיים לא עצר בעדם מלצאת אל הפועל, לצאת אל הכתב. לגרור אחריהם קהל רב. משל היו דף אומן בפייסבוק עם קידום ממומן.
מבלי להתאמץ הן נכתבות להן, בשצף קצף על המקלדת הארורה עם התיקון האוטומטי.

מילה חורזת את חברתה, זו חובקת את זו ויחד הן יוצרות סיפור של אדם. תיאור של רגע. רגע בחיים שבו אתה עוצר את הכל, נותן למכוניות סביבך לעקוף, לווייז להאריך את זמן ההגעה אל היעד- העיקר שיכתבו המילים.
הן כבר לא יגיעו ליער ההוא, האפל והקודר. הן יקבלו צורה וגוף, שם וכותרת, פיסוק וקהל, ויעשו את דרכן לאיש הנכון שחיכה להן.
חושב וכותב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן