אמנון אברמוביץ. עיתונאי נוסף שחושף אט אט את המסיכה מעל פני התקשורת הישראלית.
בראיון לאיילת שני באתר הארץ, מודה אברמוביץ' בהצטרפות שלו לנסיון ההתנקשות התקשורתי נגד נפתלי בנט במערכת הבחירות. הוא מיצר על כך שלא הצליח להעביר את המסרים שבהם הוא מאמין- סיום הכיבוש, קיצוץ בתקציב הביטחון ועוד איזה שטות…
לא אתייחס לויכוח המעייף של ימין ושמאל, כיבוש או לא. זה ממש לא הנושא מבחינתי. הנושא הוא גם לא 'תקשורת שמאלנית'. במקרה היא שמאלנית, אבל זה גם יכול לקרות מהצד הימני.
הנושא הוא הרמאות הגדולה שהתקשורת מרמה את הצופים. בשלב הראשון, התקשורת מנסה לצייר את עצמה כאובייקטיבית, לא תומכת בשום צד אלא מביאה עובדות. בשלב השני, התקשורת מודה שאי אפשר להיות אובייטיבי ולכן היא קורא לאיזון. נביא פרשן שמאלני ופרשן ימני.
אבל הצופה בבית, לא יודע מי הוא מה. הוא רק צריך לנחש שאברמוביץ הוא שמאלני ורוני דניאל הוא ימני. או שלהיפך. ואולי אברמוביץ הוא בכלל מצביע ליכוד?! ויצא לי לשמוע את רוני דניאל מתבטא בדעות שמאל.
כך המציאות היא שהצופים מרומים, שומעים דעות של פרשנים בלי לקבל התראה מראש על דעותיהם האישיות ועל כך שהם מנסים למכור את השקפת עולמם דרך ה'עובדות' שהם מספרים לנו, והעובדות שהם לא מספרים לנו.
מגיע אברמוביץ, יחד עם עוד עיתונאים ואנשי תקשורת לפניו, וחושף את העובדה הפשוטה שהוא לא בא 'לשרת את הציבור' מעמדת הטלוויזיה. אלא הוא נמצא בעמדת כח, המאפשרת לו להשמיע את דעותיו האישיות ולהשפיע על קהל השומעים.
לדעתי, מדובר בעיוות תפיסתי של מקצוע העיתונאות.
רק למען ההבהרה. איני מאמין בתקשורת אובייקטיבית. אתם מוזמנים לקרוא ברשומות הקודמות שלי. אין איש תקשורת אחד שהוא אובייקטיבי, לא היה ולא יהיה. אבל למען הצדק וההגינות, לפחות תודיע לפני כל תכנית שאתה בעצם שמאלני או לחלופין, ימני, ואת מעוניין למכור את הדעות שלך במסווה של 'פרשנות מקצועית'. לפחות שנדע להתגונן לפני כן, או לעבור לערוץ אחר.
זכות הציבור לדעת במה אתה, איש התקשורת מאמין באופן אישי, כי הדעות האישיות שלך משפיעות על הדרך שבה אתה מספר לנו את חדשות הערב או את הפרשנויות הפוליטיות. אני כבר מכיר את התגובות האופייניות: "זה בכלל לא רלוונטי מה דעתי האישית…" דבר אחד יש לי לומר על זה- 'כן בטח…'
