לא יכול לחזור לשגרה אחרי התמונות שראיתי. לא בגלל שלא ראיתי תמונות כאלו מימיי. ראיתי גם ראיתי. אבל לעכל שמדובר בתמונות מתקופת חיי ולא מאלבום של סבתא פולניה מאירופה של שנות השלושים -זה לא נתפס!
המטורף מסוריה טובח אלפי בני אדם בנשק כימי והעולם שותק. שותק בדיוק כמו שהוא שתק בזמן השמדת היהודים באירופה. שותק עם גינויים 'חריפים', ועם תביעה 'לבקר באתר האסון'.
אני שואל את עצמי בכנות האם משהו השתנה בעולם? האם כל הקדמה והטכנולוגיה הזו שינוי את המדרגה המוסרית שלנו?!
איך אנחנו מסוגלים לראות זוועות כאלו, אנשים מתים בשנתם מגז עצבים, נשים, ילדים, תינוקות בני יומם, זקנים?! איך אפשר לראות את זה ולהמשיך הלאה?!
מצד שני, לי ולך כנראה אין יותר מדי מה לעשות. אנחנו רואים שותקים. אחרי שיתבררו גודל הזוועות ונוראותן אנחנו נטען 'לא ידענו'.
אבל אז יגיע הגרוע מכל- הרוע הזה יופנה כלפינו, והעולם ימשיך לשתוק. לאטימות המודרנית תתווסף האנטישמיות הקלאסית, וכולם יראו איך מדינת ישראל מופגזת בנשק כימי- ישתקו וישמחו בלבם…
השכל מבולבל, הרגש מתעתע, התביעה מעצמי לקום ולעשות משהו לא מרפה, על אף שאין לי יכול להשפיע.
אני באמת מתפלל לריבונו של עולם שיפסיק את הזוועה הזו. לא מוכן לשמוע אמירות כמו 'הם עושים לנו את העבודה' ו'עזוב, ערבים..' כשאני רואה תינוקות מוטלים במיטותיהם ישנים-מתים, שום הסבר לא מתקבל על הדעת.
אולי זו שעת מבחן לנו, לעם ישראל, האם נשמח לאיד, או שמא נשתתף בצערם של אלו הסובלים סבל שלא יתואר, נגיש סיוע, ונתבע ממדינת ישראל ומהעולם להתערב ולהפסיק את הטבח בסוריה.
