מאז פרוץ החופש הגדול אל חיינו, אני שומע בתקשורת כולה שיחות של מומחים העוסקים בתופעות החמורות של אלכוהול, פריצות מינית, אלימות, וקנייה מופרזת – כבילויים מועדפים של בני נוער לחופש.
האמת, לדעתי אין צביעות גדולה מזו. כאחד שעובד עם בני נוער באופן צמוד, בכל פעם שאני שומע ביקורות של 'מבוגרים' סטייל 'בדור שלנו לא היה כזה דבר' אני נזעק!
הורים ומחנכים צריכים לדעת שבני הנוער הם השיקוף של העולם שאנחנו מייצגים להם.
וכי ממי למדו אותם בני נוער ש'בילוי' אמיתי הוא מסע קניות בקניון העירוני?!
ממי למדו אותם נערים ונערות את קודי הלבוש (או החשיפה) אם לא מהתרבות המגעילה שהחדרנו להם בסדרות הטלוויזיה?
מהיכן למדו על גבולות (או חוסר גבולות) התאווה המינית אם לא מהאינטרנט שאנחנו במו ידינו שילמנו עליו מיטב כספנו?
האם כהורים לא שמנו לב שבכל סדרת טלוויזיה המסרים הם מאוד ברורים: מיניות, אלכוהול, אלימות.
מה ציפינו שיקרה עם אותם נערים ונערות שפוקחים עיניהם בתאווה ולומדים על העולם מרגע הוולדם?!
ההתחסדות הזו שכל הזמן מפנה אצבע מאשימה כלפי בני הנוער היא אווילית ועיוורת. לפני שאתם באים 'למגר' את תופעת האלימות ואלכוהול בקרב בני הנוער- תמגרו אותם בקרב עצמכם.
תפסיקו לשתות אלכוהול כבילוי.
תפסיקו לראות ולעודד צפייה בסדרות שמסרי האלימות בהם שופעים מכל עבר.
תפסיקו לקנות את עצמכם לדעת! לא בכל סיבוב באוטו חייב לקנות משהו! ולא כל יציאה חייבת להיות לקניון בשביל לקנות…
תתקינו סינון תכנים באינטרנט הביתי והסלולרי של הילד שלכם והגיע הזמן שתדברו איתו על הפגיעה הנפשית בהתמכרות לפורנוגרפיה.
כל ההורים הבכיינים שאני רואה בראיונות טלוויזיוניים דוחים אותי. אתה הורה, אתה מנהיג המשפחה. קודם כל תהיה דוגמא אישית, מופת, אחר כך תנסה להנחיל את הערכים האלה לילדים שלך.
כל המחקרים וההתחכמויות המדעיות לא יעזרו. שום דבר לא ישנה את המציאות ואת העתיד אלא ההתנהגות שלנו כהורים, והבחירות שנקבל עבור ילדינו.
