תופעות הלוואי

לפני כשבוע קיבלתי את החיסון הראשון לקורונה.ומאז אני מוצא עצמי מסתובב בעולם ובכל פעם שאני מגיע למקום מסוים אני חש את תופעות הלוואי.
העניין הוא שבכל פעם תופעות הלוואי קשורות למקום שבו אני נמצא.
פתחתי את הפייסבוק והרגשתי: הלוואי שנפסיק לריב אחד עם השני. מה זה עוזר בעצם? כל המילים האלה הקשות? זה עושה את העולם טוב יותר או אולי ההיפך.
הלכתי למכולת והרגשתי: הלוואי שנוכל להוריד כבר את המסכות, להביט אחד לשני בעיניים, לראות את החיוך והבעות הפנים אחד של השני.
באמצע הדרך ראיתי משטרה וחשבתי: הלוואי שנשכח מהתקופה הזו שהיינו צריכים לשחק חתול ועכבר עם השוטרים. שהשוטרים שלנו יעסקו במיגור הפשיעה ולא במרדף אחרי אנשים ללא מסיכה.
עצרתי במניין המנחה ברחוב למעלה והתפללתי: הלוואי שנשוב לבתי הכנסת, שנוכל לשיר יחד ׳לכה דודי׳ ו׳מזמור שיר ליום השבת׳ במנגינה נעימה כל כך.
כתבתי הודעה בקבוצת הווטסאפ המשפחתית ודמעות נקוו בעיני: הלוואי שנוכל להפגש שוב כולם יחד, עם ההורים, צפוף צפוף, לשבת שלימה עם מטעמים של אמא, סיפורים של אבא וויכוחים של האחים על פוליטיקה ושל הכלות על אופנה.
צדקתם. זה לא עובר לי. אני רק אחרי החיסון הראשון ותופעות הלוואי הולכות ומתגברות.מה יהיה אחרי החיסון השני? אולי אהפוך לאהוד מנור, תופעות הלוואי יחריפו ואמצא עצמי כותב:
״הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב הלוואי הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם.״

אודות

אביחי פרץ, 35 נשוי+ 4. מנכ"ל ובעלים בחברת 'עוגן בעולם דיגיטלי'.

באתר תוכלו למצוא רעיונות והגיגים ברשומון (בלוג), ושירים מקוריים שכתבתי והלחנתי.

אני מזמין אתכם לעשות קפה טוב ולהנות מהאתר.

אביחי.

ענן תגיות

רשומות אחרונות

מתחפשים ומתגלים

למה למבוגרים קשה להתחפש? כי בניגוד למה שאנחנו נוטים לחשוב, התחפושת אינה כיסוי אלא גילוי. כשאתה מדבר על אדם, אתה לא מתייחס לחולצה שלו, או

להמשך קריאה »

ירוסלם!

בעידן פוסט ציוני אחרי שכבר מילאנו את משאלתנו הלאומית לחזור לארצנו ולהקים מדינה חג הסיגד הוא תזכורת נפלאה לאהבה ומסירות הנפש של קהילה יהודית שהיתה

להמשך קריאה »
דילוג לתוכן