לפעמים הים לא נבקע

כי כמה כבר אפשר לברוח

ולפעמים אין בת קול משמים

ואתה פשוט חייב להקשיב לעצמך

לפעמים את נשארת לכלוכית,

אין כרכרה או נעלי זכוכית,

ובחצות שום דבר לא ישתנה,

וגם לא כשהשמש תעלה.

לפעמים אין סוף טוב,

לא סוף של אגדות ילדים

ולא סוף של סיפורי צדיקים.

אתה לומד באופן הכי בהיר

שלפעמים צריך ללמוד לשלם את המחיר

צריך לדעת לקפוץ למים

להיות נחשון

לקחת סיכון, להוביל.

ואז הים נבקע…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן