כל אמירה אפשר להוציאה מהקשרה. אבל למחנך יש אחריות על דבריו.

כל אמירה שנאמרת בחדרי חדרים (ומוקלטת…) אפשר להוציאה מהקשרה.

כלל אצבע.

כלל נוסף- התקשורת פועלת לפי הכלל שקבע מרשל מקלוהן: המדיום הוא המסר.

קרי- אעשה כל מה שאצטרך כדי שתישאר איתי פה על המסך ולא תלך למקום אחר. אפילו להוציא אמירה מהקשרה ולחטוא לאמת.

יחד עם זאת, לדברים המתפרסמים בציבור יש דרך וצורה להאמר.

״מגדלים את הבנות עקום ואז מאשפזים אותן במדרשות…״

זו צורת ביטוי פוגענית בכוונה תחילה.

ומי שבדבריו פוגע בכוונה תחילה במי שחושב אחרת ממנו- לא ראוי בעיני לחנך.

ובוודאי שלא ללמד תורה. שהיא הרבה מעבר לחינוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן