לא מתנחל, לא דתי לאומי, לא אשכנזי, ולא אקדמאי

באופן טבעי, כששמעתי על השריון של אלי אוחנה לא האמנתי. חשבתי שמדובר בעוד גימיק של קלוגהפט, עוד דרך להישאר כל הזמן בכותרות מתוך הנחה שזה מביא עוד ועוד מנדטים. אבל זה לא. שעה אחרי ההנפצה של עמית סגל בערוץ 2, בנט פרסם על השריון באופן רשמי.

מאחר ואני מעריך את נפתלי בנט כאדם עם כושר חשיבה רציני, ובהנחה שינון מגל לא השפיע עליו יותר מדי (אהההמ אהההמ…) ניסיתי לנתח מה התועלת במהלך הזה, ובעיקר- למה זה כל כך מכעיס אותנו.

ואז הבנתי. כל מי שכועס על המהלך הזה, כולם, ותבדקו אותי הם אחד מהבאים:

מתנחלים/ דתיים לאומיים/ אשכנזים/ אקדמאים.

זה פחות או יותר מי שמרכיב היום את הרשימה, וזה הציבור שמיוצג נכון לאתמול במפלגת הבית היהודי.

וזה בדיוק העניין- אלי אוחנה הוא אף אחד מאלה. לא מתנחל, לא דתי, לא אשכנזי ולא אקדמאי.

אפילו 'מזרחי' לא הייתי מגדיר אותו כי יש הרבה מזרחיים שלא אוהבים את המהלך הזה, והרבה אשכנזים שכן אוהבים.

ניסיתי לשער אילו שריונים הייתי 'מרוצה' מהם, וקלטתי שאכן, כל אחד מהם נמצא במסגרת החיים שבה אני חי:

דני דיין– מתנחל. רונן שובל– אקדמאי ומתנחל. גיא בכור– אקדמאי. צביקה האוזר– אשכנזי.

כמו שאמר בנט הבוקר לגיא זוהר: "אני לא רוצה more of the same. ובדיוק בשביל זה יש לי את האפשרות לשריין".

tujbv

בעזרת אלי אוחנה, בנט מבקש לייצג חלק גדול מאוד בעם ישראל, שהוא לא אף אחד מהתארים לעיל, אלא סתם יהודים פשוטים. שאוהבים ספורט, ואוהבים שבת, ואוהבים קריאה בתורה, ואוהבים את ארץ ישראל. סתם. בלי הסברים אפילו.

אלה שאני פוגש תמיד תמיד תמיד- במונית, באוטובוס, בקופת חולים, בשופרסל, בביטוח לאומי.

בילדותי, כשגדלתי בעפולה, הכרתי יותר לעומק את החלק הזה בעם. היום, כשאני מתנחל, ודתי, ואקדמאי- זה רחוק ממני מאוד.

ולכן אני נדהם. כועס. מבולבל. אבל לאט לאט מבין את משמעות המהלך. דווקא בגלל שזה כואב לי, זה מלמד אותי שאני קצת 'אדם בתוך עצמו הוא גר'. וככה אי אפשר להנהיג את עם ישראל על כל רבדיו.

ברור שיש פה מימד של פופוליזם, של גימיק תקשורתי. נו אז, זה אוטומטית הופך את זה לשלילי?! בינתיים מדברים רק על זה! כל היום! בכל הערוצים!

ולדברי הטוענים: "ח"כ צריך להיות אדם עם קבלות בלה בלה…"

אני אומר: קשקוש. ח"כ בראש ובראשונה צריך להיות אדם עם תודעת שליחות ציבורית. אדם שמייצג ציבור. חוץ מזה, הוא צריך להיות בעל יכולת ללמוד את המקצוע ולתמרן נכון את העבודה הפרלמנטרית. יש דוגמאות לאנשים בלי קבלות שעושים עבודה יפה מאוד בכנסת, ויש דוגמאות של אנשים עם הרבה קבלות, שיושבים בכנסת ולא עושים כלום.

לא ברור לי לגמרי, וגם לבנט לא, עד כמה המהלך הזה יצליח. נכון לעכשיו ברור שהרבה כועסים עליו, מרגישים שהכניסו נטע זר לשטייטל שלהם.

אבל כמו שאמר לי אחד מאנשי התקשורת הבכירים: "סמוך על קלוגהפט שיצליח לשווק גם את בוב ספוג אם ישוריין"…